הדס מספרת מפי צבי גת, אביה, איך הקים את “בית המלאכה לשיפוץ ממטרות”.
כל זה קרה בגלל שהרופאים אסרו עליו לעבוד, אחרי התקף לב שאירע לו.
“כשאסרו עלי לעבוד, התחלתי לחפש לעצמי עיסוק. התחלתי לאסוף ממטרות זרוקות,
מקולקלות או מפורקות וקטעי צינורות השקיה עקומים.
מתקן ממטרות
ריכזתי אותם, בצריף הנח”ל הנטוש.
אחר כך גיליתי שאפשר ליישר צינור מכופף בכמה מהלומות פטיש (מעץ), ושאפשר לתקן ממטרה מפורקת.
כזאת שמצאתי זרוקה. בניתי לי ארגז זכוכית עם ברז מים בפנים עליו הייתי מרכיב ממטרה בשלבי התיקון.
פותח מים, ולומד איזו בעיה נשארה לתיקון. למדתי לבדוק את כל הממטרות, והאם הן מעבירות את כל המים.
השאר את יודעת, נכון, כבר נהייתי “מרכז לתיקון ממטרות” להשקיה בשדות, לכל צפון הארץ.
בעבודה
פלחים צעירים באים אלי, מביאים ממטרות לתיקון ומקבלים חיוך עם קפה.
ובנוסף כל חבר ש’זכה’ לקבל איזה אירוע לב, התקבל אצלי בברכה לעבודה”.
אבא צוחק: מישהו כבר קרא לי ד”ר בלייברג… וכבר עובדים איתו עוד שלושה חברים…
מבלי משים, הקים מפעל מכניס לקיבוץ. וכל המפעל הזה נקרא “צבי גת” סתם, על שמו.
אבא שלי, עבד וצחק באותו זמן.
בחדר האוכל של מעוז חיים