יעקב נולד בבגדד בעירק, להורים רוחמה ויחזקאל בכור.
עלה לארץ בשנת 1935 בגיל 17, מיד לאחר סיום בית הספר.
הדרך לישראל
נסע מבגדד לסוריה דרך דמשק, באוטובוס של האנגלים, ומדמשק לביירות במונית. מביירות נסע במונית לחיפה, מחיפה נסע לתל-אביב במונית שרות.
מתחנת המוניות שכר כרכרה עם שני סוסים ונסע לבית של אחותו בתל אביב.
המדינה הייתה תחת שלטון בריטי.
בשנה הראשונה, 1935-1936, חי בתל אביב ושימש כמורה לאנגלית ופקיד במשרד עורכי דין.
בשנת 1936 הצטרף לקבוצת החוגים ברעננה (מעוז בהמשך) ועבד בחקלאות בפרדסים. לאחר מספר חודשים נשלח לעבוד בסדום.
בהתחלה עבד כפועל ובהמשך כמנהל עבודה עקב ידיעתו ערבית אנגלית צרפתית ועברית.
בסדום נשאר שנתיים ובשנת 1938 חזר לתל אביב, שם עבד בעיתון ידיעות אחרונות. שוב שליטתו ב-4 שפות עזרה לו מאוד ובנוסף נתן שיעורים פרטיים בערבית.
בשנת 1940 חזר לקבוצת החוגים ברעננה התחתן עם חנה קורמס ובשנת 1941 עלו להתיישבות בקיבוץ מעוז חיים.
בתחילה עבד במחסן הכללי בסבלות, לאחר מכן בפלחה, כאשר עבודות חוץ בחריש עשו בהרי הגלעד עבור מוחמד זינאתי, שייח’ עשיר ששלט באזור.
לאחר תקופה עבר לעבוד במוסך.
בשנת 1949 נשלח מטעם הקיבוץ לקורס קצינים עד שנת 1951.
בשנים 1951-1954 שימש בתפקידים: מפקד אזור – מרכז מוסך – מעריך נזקי מכונות מטעם חברת הביטוח למכונות חקלאיות וטרקטורים.
בשנת 1954 נשלח לקורס מרכזי משק שהתקיים בעין חרוד מאוחד. עם סיום הקורס חזר לעבוד במוסך.
בשנים 1959-1962 שימש כגזבר הקיבוץ.
בשנים 1962-1964 יצא לקורס הנדסאים במדרשת רופין וסיים בהצטיינות.
בשנים 1964-1966 עסק בחיפוש תעשיה לקיבוץ שעד אז היה קיבוץ שחי מחקלאות.
בשנת 1966 התקבלה החלטה בקיבוץ לרכוש מפעל פלסטיק “פולירז” ואת המשא ומתן ניהל יעקב יחד עם יהודל’ה טל.
בשנים הראשונות נסע הרבה לחו”ל לרכוש מכונות ציוד וחומר גלם.
בשנים 1969-2000 שימש כאחראי על יבוא חומרי גלם, קשר עם סוכנים וספקים, אחראי על יצוא מוצרים, החדרת מוצרים חדשים לשוק ואחראי על מחסן חומרי גלם.
בשנת 2001 יצא לפנסיה. נסע יום יום “לגיל עוז” שם למד, השתתף בחוגים ולימד ברידג’.
בשנת 2009 בגיל 91 נפטר בבית שנבנה בסיוע משפחת מוזס בעלי ידיעות אחרונות.
סגירת מעגל: בשנים הראשונות בארץ עבד בעיתון ידיעות אחרונות.